Torah, Chazal, Geonim, Rishonim, Acharonim, Achronei Acharonim, Gedolei Haposkim, Ketanei Haposkim, and Science

To understand this cartoon, see Natan’s post that I link

I find the idea that Chazal "used the science of their times", although it may be true in some technical sense, is misleading and doesn't do justice to the scientific questions on Chazal, or to Chazal themselves. I will explain why shortly.

Beforehand however, I want to comment on how Natan Slifkin takes this concept to absurd lengths. For example, to explain why Chazal thought the Salamander is generated spontaneously in fire, he asserted that this was a universal belief in antiquity. He provided zero evidence for this assertion. When a commenter challenged him, Natan admitted his assertion was hyperbole (if you follow him, you should already know that you can't take anything he says seriously), but still claimed it was a widespread belief, which alas, he still had no evidence for. Last week, Natan declared that the Baal Tosafos in Eruvin believed centipedes have asymmetric legs, because...back in those days, people just made stuff up without checking. His evidence that this was the epistemology of Tosafos was from Aristotle (who lived 1,500 years earlier in a completely different place and culture, but never mind all that) who wrote that men have more teeth than women. Just like Aristotle made up stuff on the spot or listened to nonsense without checking, so too Tosafos. He really thought this was a reasonable explanation of Tosafos. The problem is that Aristotle wrote that this conclusion was based on actual observations.¹ Whoops. Oh well. I guess Natan should have checked what Aristotle actually said, rather than engaging in typical Natan behavior which is…to make up stuff on the spot without checking.

Phew. Never thought I would end up having to defend Aristotle. Now I see Natan is not interested in science anymore, and has been engaging in some very important scholarship regarding letters to the editor in The Lakewood Voice, so enough of him for now.

Rather, when I talk about "the science of their times" I am referring to the normal sense in which this statement is used by our slightly less chareidi-identifying friends and sometimes by us, the idea that Chazal relied on the outdated science of their time, and so could be mistaken in their conclusions. Rabbi Meiselman already wrote a fairly comprehensive book on this topic, which I have read more than once (and I don't understand many parts of it, ה' יאיר עיני, but let's save that for a different time), but I still feel that I have what to add in terms of perspective.

The problem

The reason why "they followed the science of their times" is problematic is that we are not just dealing with a few isolated halachos here and there, or a few a aggados where the actual science wouldn’t necessarily make a difference- there are hundreds if not thousands of halachos that are based on Chazal's understanding of reality. In fact, their understanding probably has a bearing on most sugyos in Shas.

For example,

• The time of Krias Shema is based on Chazal's understanding of the typical time when kings arise in the morning.

• The details of berachos on food are based on what Chazal determined provides sustenance, in which amounts they do so, and what is considered sitting down for a meal.

• The laws of muktzeh are based on Chazal's understanding of those objects people set aside and that which they will use.

• The quantities to be liable for carrying on Shabbos are determined based on what Chazal understood are significant or useful for each material or object.

• The laws of chametz are based on what Chazal considered to be the chemical process of leavening.

• The laws of Yom Tov include concepts such as which foods would taste sufficiently better fresh.

• The many details of conditional marriage or divorce are determined by Chazal’s understanding of people's mindsets regarding these issues. The same is with oaths, vows, and sacrifices, and the same is with Choshen Mishpat, interpersonal monetary matters.

• The many laws about valid and invalid witnesses in certain situations based which parties Chazal considered to be more or less trustworthy

• All the halachos about salting meat, about meat and milk mixtures, about food and dishes absorbing prohibited taste is based on Chazal's understanding of how blood, fat, and taste is transferred

• All the halachos of Niddah are based on Chazal’s understanding of women's menstrual cycles.

And these halachos, which are just a sample of many, are not some side points that can be stepped around. They are the stuff the Torah sheBaal Peh is made of. Therefore, to assert that Chazal really had no idea what they were talking about, and just followed other people who likewise had no idea what they were talking about, the blind leading the blind, is to completely undermine the foundations of the Torah sheBaal Peh. I don't think people who blithely give this "answer" fully appreciate how little it answers, and how many more problems it creates.

There are some who seem to be aware of this issue and maintain that, yes, the halacha was based on a mistaken reality, but we still adhere to the halacha because it was "canonized". They imagine that with this disclaimer, the integrity of the Torah sheBaal Peh is preserved. However, they are mistaken for two reasons.

1.  It turns the Torah sheBaal Peh into a joke. It makes it something that was founded on falsehood, but we still must follow, because the rabbis said so. This reminds me of the orthoprax Modern Orthodox who believe in Biblical Criticism, that our Torah was written by many different authors over centuries rather than being given at Sinai, but they still follow it, or pretend to follow it, for cultural reasons. Obviously, such a path will go nowhere.

2. More importantly, it is a false approach that is overwhelmingly against the Mesorah. The overwhelming attitude of Rishonim, Acharonim, and Poskim in the vast majority of cases has been to assume that Chazal were correct, and not only must we follow their halachic conclusions, but we must also rule halachically based on their reasoning. A random example would be in the Rambam, when trying to determine upon what grounds a man can demonstrate that his new bride is not a virgin, and there are two criteria and a dispute among the Geonim regarding them, instead of investigating empirically, the very rationalist Rambam rules based on preponderance of manuscripts (Ishus 11:13)

יֵשׁ גְּאוֹנִים שֶׁהוֹרוּ שֶׁהַבּוֹגֶרֶת אֵין לָהּ טַעֲנַת דָּמִים וְיֵשׁ לָהּ טַעֲנַת פֶּתַח פָּתוּחַ. וְאֵין דֶּרֶךְ הַגְּמָרָא מַרְאָה דָּבָר זֶה וְטָעוּת הָיָה בַּנֻּסְחָאוֹת שֶׁלָּהֶם. וּכְבָר בָּדַקְתִּי עַל סְפָרִים רַבִּים וְקַדְמוֹנִים וּמָצָאתִי שֶׁהַדָּבָר כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ שֶׁאֵין לְבוֹגֶרֶת אֶלָּא טַעֲנַת דָּמִים בִּלְבַד

Wow, look at the very rationalist Rambam, the one who said קבל האמת ממי שאמרו, the one who said סוף דבר אני האיש אשר כשיציקהו העניין ויצר לו הדרך ולא ימצא תחבולה ללמד האמת שבא עליו מופת אלא בשיאות לאחד מעולה ולא יאות לעשרת אלפים סכלים, אני בוחר לאמרו לעצמו, the one who saidואל תבקשני לתאם כל מה שאמרו מעניני התכונה עם המצב כפי שהוא, לפי שהמדעים באותו הזמן היו חסרים, ולא דברו בכך משום שיש להם מסורת באותם הדברים מן הנביאים, אלא מצד שהם ידעני אותם הדורות באותם המקצועות. Look how this giant turns into humble acolyte when faced with the awesome words of Chazal, taking it utterly for granted that they were correct. This is representative of the standard halachic process, which is to rule based on the sugya and by trying to determine what Chazal meant, with a presumption that their statements about reality were correct. To assert that the process is all based on falsehood, but it's ok, we'll still be nice and follow halacha, is to utterly discard the entire Mesorah for 2000+ years. It would have been easier for our grandparents just to convert to Christianity and not deal with the fantasies of the rabbis.

Still, it is important to understand what is going on here. Unlike Natan's delusional ravings, it is emphatically not the case that Chazal and our great poskim for thousands of years didn't check into things empirically. They certainly did, and in fact gave us many halachos that require empirical investigation- chametz, eidus, simanei gadlus, prohibited tastes, treifos, niddah, techumin, bein hashmashos and many, many more. The Gemara has many examples of Tannaim and Amoraim conducting empirical investigations to resolve halachic uncertainties or ruling based on observation², as do the Rishonim, Acharonim, and Poskim, up until the modern day. The Rishonim in many places ask on the Gemara when they feel that the Gemara's statements are counter to what can be observed, or when they feel that a question or dispute in Gemara could have been resolved empirically.³

Nevertheless, as stated, they generally didn't use observation in attempts to contradict or refute earlier authorities. But why not?

There are no disputes about reality

The answer is related to a general rule of thumb that most yeshiva students would be familiar with, that is, אין מחלוקת במציאות, "there are no disputes about reality". Now, this rule must be qualified, because there are definitely disputes about events that happened, such as if an Amora said this or that, or if Yisro came before Matan Torah or after, or thousands of other things of that nature, which are unarguably about reality.

The Sdei Chemed has a chapter on this topic, and explains that we don't have disputes about things that can be checked, for the very reason just mentioned- the dispute could have easily been resolved just by checking. Therefore, in such cases, we must interpret the dispute in a way that makes sense, and could not have been so easily resolved in such a manner. In fact, the Gemara and Rishonim have an expression- נחזי אנן- "let's see", when encountering a question or dispute that seemingly could have been settled with simple experimentation. A few examples:

• The Yerushalmi in Pesachim (2:4) has the following discussion:

  רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אָמַר. קְרָמִית חַייֶבֶת בַּחַלָּה. שֶׁהִיא בָאָה לִידֵי מַצָּה וְחָמֵץ. וְרַבָּנִין אָֽמְרְי. אֵינָהּ בָאָה לִידֵי מַצָּה וְחָמֵץ. וְיִבְדָּקוּהָ. עַל עִיקַּר בְּדִיקָתָהּ הֵן חוֹלְקִין. רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אָמַר. בְּדָקוּהָ וּמָֽצְאוּ אוֹתָהּ שֶׁהִיא בָאָה לִידֵי מַצָּה וְחָמֵץ. וְרַבָּנִין אָֽמְרִין. בְּדָקוּהָ וְלֹא מָֽצְאוּ אוֹתָהּ שֶׁהִיא בָאָה לִידֵי מַצָּה וְחָמֵץ.

  
  It was stated: “Rebbi Joḥanan ben Nuri said, qeramit is obligated for ḥallah.” Rebbi Joḥanan ben Nuri said,  it can be either mazzah or leavened., but the rabbis say, it cannot be either mazzah or leavened. Let them check! They disagree about the outcome of the checking. Rebbi Joḥanan ben Nuri said, they checked and found that it can be either mazzah or leavened, but the rabbis say, they checked and did not find that it can be either mazzah or leavened.

  The Penei Moshe explains that they were arguing about the outcome of the experiment. One held the outcome was considered chametz, and the other held it was not.

• The Gemara in Chullin (100b) records a dispute about if gid hanashe has a taste. The Rashba asks, why couldn't they just settle this by having a non-Jew to taste it, which is standard procedure for determining if a food contains prohibited taste? He explains that there is a weak taste, and the dispute is regarding the status of that weak taste.

• The Tosafos in Shabbos (35a) asks why there a dispute about the time of Tzais Hakochavim, let somebody walk 4 mil from the time of sunset? He answers that there is a dispute about the typical person who would do the walking.

• Tosafos in Succah (19b) discusses a dispute about that type of water that a cow would bend down and drink from. Tosafos explains that this cannot be resolved through experimentation, because cows differ.

• This also explains why there are hundreds of disputes in Yoreh Deah, both in Chazal, Rishonim, and later Poskim, about if there is a transfer of taste or blood in certain situations or not- why not just check? But as any curious student of issur v'heter knows, if you soak meat in cold water, even for less than 24 hours, you will probably taste something. This despite the fact that according to halacha, this is not the real taste that the Torah prohibits (similar to what was quoted above from the Rashba.) Most of these disputes can be explained similarly- there is some sort of perceptible taste, and the question is if it is the real taste the Torah or Sages prohibited. The question cannot be resolved by us empirically, but by understanding the sugya.

• Rashi (Kesubos 57a)

  הא קמ"ל - דהיכא דאשכחן אמוראי דפליגי אהדדי כל חד אליבא דנפשיה ותרי אמוראי אחריני דפליגי בפלוגתא דהנך אמוראי ואית לן לפרושי מילתא בתרי לישני חדא מינייהו מיפלגי תרי אמוראי אליבא דנפשייהו שכל אחד אומר סברא שלו כגון רבי יוחנן ורבי יהושע ואינך תרי אמוראי [אליבא דחד] לא מיפלגי אלא אמרי חדא מלתא וחדא מן לישנא מיפלגי תרי אמוראי אליבא דחד כגון רב דימי ורבין ומשויא מלתא דתרי אמוראי קמאי חדא מלתא שבקינן ההיא לישנא דמיפלגי תרי אמוראי אליבא דחד ונקטינן ההיא דמיפלגי תרי אמוראי אליבא דנפשייהו דכי פליגי תרי אליבא דחד מר אמר הכי אמר פלוני ומר אמר הכי אמר פלוני חד מינייהו משקר אבל כי פליגי תרי אמוראי בדין או באיסור והיתר כל חד אמר הכי מיסתבר טעמא אין כאן שקר כל חד וחד סברא דידיה קאמר מר יהיב טעמא להיתירא ומר יהיב טעמא לאיסורא מר מדמי מילתא למילתא הכי ומר מדמי ליה בעניינא אחרינא ואיכא למימר אלו ואלו דברי אלהים חיים הם זימנין דשייך האי טעמא וזימנין דשייך האי טעמא שהטעם מתהפך לפי שינוי הדברים בשינוי מועט:

Interpretations based on the Torah sheBaal Peh

From these examples and many more, it is clear that in the vast majority of instances, Chazal are discussing and ruling on an observable reality that is subject to interpretation. Chazal judged that reality based on the principles of the Torah sheBaal Peh that they received from Sinai. It is their halachic interpretation that we must understand and follow, rather than assuming scientific errors.

A few more examples where we can easily see this:

• The signs of adulthood (Nidda 47a), when a person is supposed to attain competence. Does every single child have a major change in their knowledge and competence at the exact second he or she grows two hairs in the appropriate place? 

• If somebody who leaves his wife, Beis Din does not allot her financial support for 3 months because it is assumed that somebody doesn’t leave his house empty (Kesubos 107a).

• The exactly 4 times that one is permitted to be with a new virgin bride who has attained adulthood, before it is assumed that her blood is impure (Niddah 64b).

• The age at which a woman is considered "elderly" such that her bloodstains are not retroactively impure. The Gemara says this is when people call her "elderly" and she does not get upset (Niddah 9b).

• Rosh Hashana 13a

  אמר ליה רבי ירמיה לרבי זירא: וקים להו לרבנן בין שליש לפחות משליש? אמר ליה: לאו אמינא לך לא תפיק נפשך לבר מהלכתא? כל מדות חכמים — כן הוא. ארבעים סאה הוא טובל, בארבעים סאה חסר קורטוב — אינו יכול לטבול בהן. כביצה מטמא טומאת אוכלין, כביצה חסר שומשום — אינו מטמא טומאת אוכלין. שלשה על שלשה — מטמא מדרס, שלשה על שלשה חסר נימא אחת — אינו מטמא מדרס.

  § Rabbi Yirmeya said to Rabbi Zeira: And are the Sages able to discern precisely between produce that reached one-third of its growth and produce that reached less than one-third of its growth? Rabbi Zeira said to him: Do I not always tell you that you must not take yourself out of the bounds of the halakha? All the measures of the Sages are like this; they are precise and exact. For example, one who immerses himself in a ritual bath containing forty se’a of water is rendered pure, but in forty se’a less the tiny amount of a kortov, he cannot immerse and become pure in them. Similarly, an egg-bulk of impure food can render other food ritually impure, but an egg-bulk less even the tiny amount of a sesame seed does not render food ritually impure. So too, a piece of cloth three by three handbreadths in size is susceptible to ritual impurity imparted by treading, but a piece of cloth three by three handbreadths less one hair [nima] is not susceptible to ritual impurity imparted by treading.

• The blood that remains in meat after salting- according to halacha, this is not considered "blood" but rather “juice” (Bais Yosef YD 69). 

• The blood of ben pakua that is slaughtered is not considered blood of slaughtering, but like the blood of the rest of its limbs (Chullin 74a).

• When one slaughters a pregnant animal, it is considered that he cut 2 sets of vital organs, the mother and the fetus (Chullin 75b).

• There are 7 types of drinks- dew, water, wine, oil, blood, milk, and bee honey. Nothing else is considered a “drink” (Machshirin 6:4)

• Fruit juice is not considered part of the fruit but rather “mere sweat” (Brachos 38a)

Again, we have interpretations or approximations of observed reality rather than scientific investigations, and it is these interpretations that are halachically significant. 

Obvious mistakes?

The Gemara tells us that if Beis Din rules that a woman’s husband has died, and she remarries, and then he saunters into town hale and hearty, then obviously…he didn’t die- and the Beis Din was mistaken. Do we have such examples in halacha, where Chazal made obvious, unambiguous mistakes? A few cases where it sure seems that way:

• The favorite sugya of those who study this topic, the lice that don’t procreate, whereas with modern equipment we can tell that they lay eggs (Shabbos 107b).

• The statement in Niddah that דם נעכר ונעשה חלב, the reason a nursing mother doesn’t menstruate is because the blood turns into milk. The other opinion brought there is that a mother endured a trauma and doesn’t recover for 24 months after childbirth, which interrupts her menstruation. The difference is practically relevant in a case where the mother nurses for 4 or 5 years. According to the first opinion, we assume the menstrual cycle will return, according to the second, we assume it won’t (Niddah 9a). I don’t believe modern biology agrees with either of these reasons.

• The Gemara has a question if semen inside a gentile woman decays after three days. Perhaps this only happens with Jewish women because they are anxious about mitzvos, or perhaps it happens to gentiles as well because they eat all sorts of vermin (Niddah 34b). I don’t believe modern biology confirms the idea that being anxious about mitzvos or eating vermin makes semen decay.

• The idea that predatory animals have venom in their claws that they inject into their prey, rendering the prey a treifah (Chullin 53a). I don’t believe that they have found venom in the claws of lions, cats, eagles, etc.

• They believed the sun orbits the earth. The discovery of gravity has shown this is not the case.

• The idea that mothers-in-law hate their daughter-in-laws and are thus not trusted witnesses relating to them (Yevamos 117a). Mothers-in-law have objected to this.

The truth is that we should ask ourselves the following question- As believers of the Torah sheBaal Peh, we know that Chazal were given the tools to rule on halachic matters, including ones which require interpretations of reality (as demonstrated above). Does it make sense that in these specific “mistaken” cases mentioned, they had no way to properly rule? Obviously not. The Torah wasn’t given with the expectation that the Sages would have access to modern scientific knowledge. So instead of assuming that in these cases, Chazal completely dropped the ball, and their entire method of psak halacha was erroneous, it would make more sense to assume that they ruled correctly, based on true principles of the Torah sheBaal Peh that they received, and interpreted the reality correctly in accordance with those principles. Thus, it would be more reasonable to say that:

• Chazal observed that lice don’t seem to reproduce, and for the purpose of the halacha they were correct. The principles of the Torah sheBaal Peh would dictate that we consider lice as non-reproducing, the same way we consider the remainder of blood after we salt the meat to be “juice” and the other examples above. This is what the poskim mean when they refer to halacha only taking into account a דבר הנראה לעינים.

• They observed that nursing mothers don’t menstruate, and disagreed about how to interpret that- is the primary factor the action of nursing itself, or something about the childbirth?-with relevance to a case where the mother nurses much longer than usual. From a scientific perspective, both could technically be part of the cause, and it is very likely that she will not return to menstruation exactly after 2 years, but Chazal were discussing it from a halachic perspective. Their lack of familiarity with modern biology shouldn’t affect their observations and reasoning.

• Chazal correctly observed that semen decays after a few days. They also correctly observed that Jewish women are busier than gentile women (in that respect times have not changed), and that this could have an effect on their biology. They also correctly observed that gentile women eat all sorts of vermin, which could similarly have an effect on biology. The question is if as a result of these differences, semen inside a Jewish woman is considered to have decayed more than inside of a Gentile woman. Again, their lack of familiarity with modern biology shouldn’t have a bearing on if they interpreted the reality correctly according to halacha.

• They actually did observe the “venom”, whatever it was, as the Gemara testifies in in אלו טריפות (Chullin 52b). It looked like drops of blood (maybe it was blood), it wasn’t just a myth they got from the “science of the time”. Chazal interpreted correctly that there is something different about a predator pouncing on its prey than biting or kicking it, and this difference is what renders an animal a treifah.

• The sun does orbit the earth from our perspective, does anybody think it’s a problem if Chazal weren’t familiar with modern physics?

• Ok, Chazal were definitely mistaken about mothers-in-law (just kidding, ha ha ha.)

However, I don’t really have a problem with the idea that Chazal used contemporary science, as long as their conclusions were consistent with their own observations and determined by their own reasoning and the principles that they received from Sinai.

Am I claiming that Chazal were always correct by definition? No, of course not. They could err. But if they erred, there is no reason to assume they specifically erred in their halachic interpretations of science, they could err in anything - in interpretation of the Mishnah, of Pesukim, of statements from other Amoraim, they could have forgotten halachos, etc. But obviously, assuming Chazal erred whenever one has difficulties understanding their words is no way to learn, and will not lead one to a better understanding of the Torah. Rather, the same way we assume that Chazal were correct in their Torah interpretations, even when we have great difficulties, we should also assume that they were correct in their interpretation of reality as pertains to halacha, even when we have great difficulties. And this has been the overwhelming approach of the Poskim, in the vast majority of cases, for over a thousand years.

You are like a little baby

There is another aspect to why we should not assume Chazal erred, even when it unequivocally seems to us that they did. Let's go back to the sugya of lice which don't procreate (Shabbos 107:)

 הא הורגן — חייב. מאן תנא? אמר רבי ירמיה: רבי אליעזר היא. דתניא, רבי אליעזר אומר: ההורג כינה בשבת — כהורג גמל בשבת. מתקיף לה רב יוסף: עד כאן לא פליגי רבנן עליה דרבי אליעזר אלא בכינה, דאינה פרה ורבה. אבל שאר שקצים ורמשים דפרין ורבין — לא פליגי. ושניהם לא למדוה אלא מאילים. רבי אליעזר סבר כאילים: מה אילים שיש בהן נטילת נשמה — אף כל שיש בו נטילת נשמה. ורבנן סברי כאילים: מה אילים דפרין ורבין — אף כל דפרה ורבה. אמר ליה אביי: וכינה אין פרה ורבה? והאמר מר: יושב הקדוש ברוך הוא וזן מקרני ראמים ועד ביצי כינים! מינא הוא דמיקרי ״ביצי כינים״. והתניא: טפויין וביצי כינים! מינא הוא דמיקרי ״ביצי כינים״.

If one kills them he is liable. The Gemara asks: Who is the tanna who holds this opinion? Rabbi Yirmeya said: It is the opinion of Rabbi Eliezer, as it was taught in a baraita that Rabbi Eliezer says: One who kills lice on Shabbat is akin to one who kills a camel on Shabbat. Apparently, he is the Sage who holds that one is liable for killing any living creature. Rav Yosef strongly objects to this: Perhaps this is not so, as the Rabbis disagree with Rabbi Eliezer only with regard to lice, which do not procreate. However, with regard to other abominations and crawling things that procreate, they do not disagree with him. And fundamentally they both derived this halakha from the reddened ram skins used to cover the Tabernacle. Rabbi Eliezer holds that liability for killing an animal on Shabbat exists only with regard to animals like rams. Just as rams have their lives taken and die, so too, one is liable for killing any animal whose life is taken, including lice. And the Rabbis also hold that liability for killing an animal on Shabbat exists only with regard to animals like rams. Just as rams procreate, so too, one is liable for killing any creature that procreates. One is not liable for killing lice, which do not procreate. Abaye said to Rav Yosef: And lice do not procreate? Didn’t the Master say: The Holy One, Blessed be He, sits and sustains everything from the horns of wild oxen to the eggs of lice? Apparently, lice reproduce by laying eggs. Rav Yosef answered him: There is a species of insect that is called lice eggs, but lice themselves do not actually lay eggs.

Before one asks oneself if Chazal were right about the scientific reality, one should ask if he understands what they were saying in the first place. Chazal derived the halacha of killing on Shabbos from the rams, which were slaughtered to build the Mishkan. Just like the rams procreated, so too, to be liable on Shabbos, one must kill a creature that procreates. Let’s pause here. Do you understand this step? Why did they decide that the determinative characteristic of the ram is that it procreates? Maybe it should be that it has hair, or that it has four legs, or that it's bigger than a tefach? Why this arbitrary category of procreation?

Clearly, as stated, the Rabbis had a deep comprehension of the Torah sheBaal Peh that led them to make such determinations. This is a comprehension that we don’t have access to today. And as far as I know, practically nobody in the world understands why they made this determination. And this is the entire basis of the “mistaken” halacha! Nobody understands it. And this is not unusual, but typical for countless, if not most sugyos. Every line is incredibly difficult, and we consider ourselves fortunate if we come out of a sugya understanding a few concepts. This is why we spend thousands of hours in the Bais Medrash. As somebody quoted to me from his Rosh Yeshiva, if Rav Chaim came to your yeshiva to give a shiur- how would you prepare for it? How much would you grasp? And yet every day you are sitting down to a shiur from Abbaye and Rava!

Therefore, I find it incredibly arrogant for people to conclude that Chazal were mistaken about particular halachos, without even having a clue about the halacha’s most fundamental foundations. Of course, this won’t bother those who aren’t inclined to take Chazal seriously in the first place. But such people never needed the excuse of modern science to dismiss the words of Chazal to begin with. If we are looking to learn Torah properly, it would be better for us to focus our energies on understanding every word of Chazal and the Poskim, rather than searching for their mistakes, which will do very little to enhance our Torah knowledge. ברוך שבחר בהם ובמשנתם.

1. http://classics.mit.edu/Aristotle/history_anim.2.ii.html

Part 3. In this particular, the horse differs entirely from animals in general: for, generally speaking, as animals grow older their teeth get blacker, but the horse's teeth grow whiter with age. The so-called 'canines' come in between the sharp teeth and the broad or blunt ones, partaking of the form of both kinds; for they are broad at the base and sharp at the tip. Males have more teeth than females in the case of men, sheep, goats, and swine; in the case of other animals observations have not yet been made: but the more teeth they have the more long-lived are they, as a rule, while those are short-lived in proportion that have teeth fewer in number and thinly set.

A commenter helpfully pointed out a broader discussion of Aristotle’s empiricism from the Stanford Encyclopedia of Philosophy

…While we should not confuse Aristotle’s empiricism with that of Francis Bacon (Harari 2004: 35), even his theorizing can be said to begin with what is observed.

As for the teeth, it is possible that Aristotle erred despite his observations. But it is also quite plausible that in Aristotle’s time and place, the typical man had more teeth than the typical woman. Most people were probably missing teeth given the poor standards of dental care, and women have certain factors that make them inherently more prone to worse dental health. See here.

2. יבמות עו. ניקב בעטרה עצמה ונסתם, כל שאילו נקרי ונקרע פסול, ואי לאו — כשר. שלח ליה רבא בריה דרבה לרב יוסף: ילמדנו רבינו, היכי עבדינן? אמר ליה: מייתינן נהמא חמימא דשערי, ומנחינן ליה אבי פוקרי, ומקרי, וחזינן ליה. אמר אביי: אטו כולי עלמא יעקב אבינו הואי, דכתיב ביה ״כחי וראשית אוני״, שלא ראה קרי מימיו! אלא, אמר אביי: מעברינן קמיה בגדי צבעונין. אמר רבא: אטו כולי עלמא ברזילי הגלעדי הוא?! אלא מחוורתא כדשנין מעיקרא.

כתובות י: ההוא דאתא לקמיה דרבן גמליאל בר רבי, אמר ליה: רבי, בעלתי ולא מצאתי דם. אמרה ליה: רבי, עדיין בתולה אני. אמר להן: הביאו לי שתי שפחות, אחת בתולה ואחת בעולה. הביאו לו, והושיבן על פי חבית של יין, בעולה — ריחה נודף, בתולה — אין ריחה נודף. אף זו הושיבה ולא היה ריחה נודף. אמר לו: לך זכה במקחך. ונבדוק מעיקרא בגווה? גמרא הוה שמיע ליה, מעשה לא הוה חזי, וסבר דלמא לא קים ליה בגווה דמלתא שפיר, ולאו אורח ארעא לזלזולי בבנות ישראל. ההוא דאתא לקמיה דרבן גמליאל הזקן, אמר לו: רבי, בעלתי ולא מצאתי דם, אמרה לו: רבי, ממשפחת דורקטי אני, שאין להן לא דם נדה ולא דם בתולים. בדק רבן גמליאל בקרובותיה, ומצא כדבריה. אמר לו: לך זכה במקחך, אשריך שזכית למשפחת דורקטי. מאי ״דורקטי״ — דור קטוע. אמר רבי חנינא: תנחומים של הבל ניחמו רבן גמליאל לאותו האיש. דתני רבי חייא: כשם שהשאור יפה לעיסה, כך דמים יפים לאשה. ותנא משום רבי מאיר: כל אשה שדמיה מרובין — בניה מרובים. אתמר. רבי ירמיה בר אבא אמר: ״זכה במקחך״ אמר ליה, ורבי יוסי בר אבין אמר: ״נתחייב[ת] במקחך״ אמר ליה. בשלמא למאן דאמר ״נתחייב[ת]״ — היינו דרבי חנינא. אלא למאן דאמר ״זכה״, מאי זכותא? דלא אתי לידי ספק נדה. ההוא דאתא לקמיה דרבי, אמר ליה: רבי בעלתי ולא מצאתי דם, אמרה לו: רבי עדיין בתולה אני. ושני בצורת הוה, ראה רבי שפניהם שחורים. צוה עליהן והכניסום למרחץ, והאכילום והשקום, והכניסום לחדר. בעל, ומצא דם. אמר לו: לך זכה במקחך. קרי רבי עליהם: ״צפד עורם על עצמם יבש היה כעץ״.

נדה סו. ההיא דאתאי לקמיה דרבי אמר ליה לאבדן זיל בעתה אזל בעתה ונפל ממנה חררת דם אמר רבי נתרפאה זאת ההיא אתתא דאתאי לקמיה דמר שמואל אמר ליה לרב דימי בר יוסף זיל בעתה אזל בעתה ולא נפל ממנה ולא מידי אמר שמואל זו ממלאה ונופצת היא וכל הממלאה ונופצת אין לה תקנה

ע”ז עד: ההוא דאתא לקמיה דרבי חייא א"ל הב לי גברא דדכי לי מעצרתאי א"ל לרב זיל בהדיה וחזי דלא מצוחת עלי בי מדרשא אזל חזייה דהוה שיעא טפי אמר הא ודאי בניגוב סגי לה בהדי דקא אזיל ואתי חזא פילא מתותיה וחזא דהוה מלא חמרא אמר הא לא סגי לה בניגוב אלא בקילוף

חולין נב: ובמקום שאין מצילין אין דרוסה והא ההיא תרנגולת דהואי בי רב כהנא דרהט חתול בתרה ועל לאידרונא ואיתחיד דשא באפיה ומחייה לדשא בסיחופיה ואשתכח עלה חמשה קורטי דמא הצלת עצמה נמי כהצלת אחרים דמי והא ההיא תרנגולת דהואי בי רב כהנא דרהט חתול בתרה ועל לאידרונא ואיתחיד דשא באפיה ומחייה לדשא בסיחופיה ואישתכח עליה חמשה קורטי דמא הצלת עצמה נמי כהצלת אחרים דמיא

נדה ל: רבי ישמעאל אומר יום מ"א תשב לזכר ולנדה כו': תניא, רבי ישמעאל אומר: טימא וטיהר בזכר, וטימא וטיהר בנקבה, מה כשטימא וטיהר בזכר - יצירתו כיוצא בו, אף כשטימא וטיהר בנקבה - יצירתה כיוצא בה; אמרו לו: אין למדין יצירה מטומאה. אמרו לו לר' ישמעאל: מעשה בקליאופטרא מלכת אלכסנדרוס שנתחייבו שפחותיה הריגה למלכות, ובדקן ומצאן זה וזה למ"א! אמר להן: אני מביא לכם ראייה מן התורה, ואתם מביאין לי ראייה מן השוטים? מאי ראיה מן התורה? אילימא טימא וטיהר בזכר וטימא וטיהר בנקבה כו' - הא קאמרי ליה אין דנין יצירה מטומאה! אמר קרא תלד - הוסיף לה הכתוב לידה אחרת בנקבה. ומאי ראיה מן השוטים? אימר: נקבה קדים ואיעבור ארבעין יומין קמי זכר. ורבנן - סמא דנפצא אשקינהו; ור' ישמעאל - איכא גופא דלא מקבל סמא. אמר להם ר' ישמעאל: מעשה בקלפטרא מלכת יוונית שנתחייבו שפחותיה הריגה למלכות, ובדקן ומצאן זכר לארבעים ואחד, ונקבה לפ"א! אמרו לו: אין מביאין ראיה מן השוטים. מאי טעמא? הך דנקבה אייתרה ארבעין יומין, והדר איעבר. ורבי ישמעאל - לשומר מסרינהו, ורבנן - אין אפוטרופוס לעריות, אימא שומר גופיה בא עליה. ודילמא אי קרעוהו להך דנקבה בארבעין וחד הוה משתכחא כזכר? אמר אביי: בסימניהון שוין. 

ב”ב צב. שמואל אייתי ליה אריסיה תמרי אכיל טעים בהו טעמא דחמרא א"ל מאי האי א"ל ביני גופני קיימי אמר מכחשי בחמרא כולי האי למחר אייתי לי מקורייהו

חולין נז. חזקיה אמר אין ריאה לעוף ור' יוחנן אמר יש לו וישנה כעלה של וורד בין אגפים מאי אין ריאה לעוף אילימא דלית ליה כלל והא קא חזינא דאית ליה אלא דלא מיטריף ביה

חולין נז: אמרו עליו על רבי שמעון בן חלפתא שעסקן בדברים היה, והיה עושה דבר להוציא מלבו של רבי יהודה, שהיה רבי יהודה אומר: אם ניטלה הנוצה - פסולה; ותרנגולת היתה לו לרבי שמעון בן חלפתא שניטלה נוצה שלה, והניחה בתנור וטלה עליה במטלית של טרסיים, וגידלה כנפיים האחרונים יותר מן הראשונים. ודלמא קסבר רבי יהודה טרפה משבחת? אם כן, במידי דמיטרפא בה הגדילה כנפיים האחרונים יותר מן הראשונים? מאי עסקן בדברים? א"ר משרשיא, דכתיב: לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם אשר אין לה קצין שוטר ומושל תכין בקיץ לחמה אמר: איזיל איחזי אי ודאי הוא דלית להו מלכא! אזל בתקופת תמוז, פרסיה לגלימיה אקינא דשומשמני, נפק אתא חד מינייהו, אתנח ביה סימנא, על אמר להו נפל טולא, נפקו ואתו, דלייה לגלימיה נפל שמשא, נפלו עליה וקטליה. אמר: שמע מינה, לית להו מלכא, דאי אית להו, הרמנא דמלכא לא ליבעו? א"ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי: ודלמא מלכא הוה בהדייהו? א"נ, הרמנא דמלכא הוו נקיטי, אי נמי בין מלכא למלכא הוה, דכתיב בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה, אלא, סמוך אהימנותא דשלמה

יבמות קכ. אבא בר מרתא דהוא אבא בר מניומי הוה מסקי ביה דבי רישא גלותא זוזי. אייתי קירא, דבק בבלייתא, דבק באפותיה. חלף קמייהו ולא בשקרוה.

ע”ז סז. כן כי אתא רבין אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן לא שנו אלא שנפל לתוך גריסין רותחין אבל נפל לתוך גריסין צוננין והרתיחן נעשה כמי שהשביח ולבסוף פגם ואסור וכן כי אתא רב דימי כו' וכך היו עושין בערבי שבתות בציפורי וקוראין אותם שחליים. רש”י: וכן היו עושין - נותנין חומץ לתוך הגריסין צונן והיה משביחן. ורב דימי קאמר לה:

סוכה יח. כי הא דאמר אביי: האי צחנתא דבב נהרא שריא. מאי טעמא? אילימא משום דרדיפי מיא, והאי דג טמא כיון דלית ליה חוט השדרה לא מצי קאים — והא קא חזינן דקאי! אלא משום דמליחי מיא, והאי דג טמא, כיון דלית ליה קילפי לא מצי קאי — והא קא חזינן דקאי! אלא: משום דלא מרבה טינייהו דג טמא. אמר רבינא: והאידנא, דשפכי נהר איתן ונהר גמדא להתם, אסירא.

שבת קלד. דתניא, אמר רבי נתן: פעם אחת הלכתי לכרכי הים, ובאת אשה אחת לפני שמלה בנה ראשון ומת, שני ומת, שלישי, הביאתו לפני, ראיתיו שהוא אדום. אמרתי לה: המתיני לו עד שיבלע בו דמו, המתינה לו עד שנבלע בו דמו, ומלה אותו וחיה, והיו קורין אותו ״נתן הבבלי״ על שמי. שוב פעם אחת הלכתי למדינת קפוטקיא, ובאת אשה אחת לפני שמלה בנה ראשון ומת, שני ומת, שלישי הביאתו לפני, ראיתיו שהוא ירוק. הצצתי בו ולא ראיתי בו דם ברית. אמרתי לה: המתיני לו עד שיפול בו דמו, והמתינה לו ומלה אותו וחיה, והיו קורין שמו ״נתן הבבלי״ על שמי.

חולין מט: רבי שמעון מאי היא דתניא חמשה אין בהם משום גילוי ציר וחומץ שמן ודבש ומורייס ר"ש אומר אף הן יש בהן משום גילוי וא"ר שמעון אני ראיתי נחש ששתה ציר בצידן אמרו לו שטיא הוה ואין מביאין ראיה מן השוטים

3. תוס’ ברכות לח: ד”ה משכחת לה בתומי וכרתי: וא"ת והרי נראה לעינים דהבשול משביחן וי"ל דהיינו בשביל הבשר והמלח שבתוכן…

תוס’ חולין קיא. ד”ה תותי בשרא שרי: וא"ת כחל היאך מותר תותי בשרא והלא שמנונית הבשר נוטף על הכחל ואי בקרעו שתי וערב וטחו בכותל א"כ עילוי בשרא נמי לישתרי דהא מותר לבשלו עם הבשר בקדרה

תוס’ כתובות לט. ד”ה צער דמאי: קשה לר"י דמאי קא מיבעיא ליה וכי לא ידע הש"ס שיש צער גדול לבתולה בביאה ראשונה וכמה קטנות חולות מזה

תוס’ חולין קח: ד”ה שנפל לתוך יורה רותחת דמבלע בלע מפלט לא פלט: תימה דדבר הנראה לעינים הוא דפליט דכשנותנין ירק בקדרה רותחת משתנה מראית המים מן הירק וכן בשר שומן נימוח לתוכה ונראה השמנונית על הרוטב ופי' רבינו שמואל דהא דקאמר מפלט לא פליט היינו עד שיהא שבע מלבלוע…

תוס’ ב”ק צו. ד”ה נחלקה התיומת כו': מצא ר"י בתשובת הגאונים ניטלה התיומת אותו הוצא העליון בראש הלולב שאין הוצא למעלה הימנה ' והוא כשני הוצין דבוקין זה בזה ונקראין תיומת וכן משמע מתוך ה"ג שרוצים לפרש כן ולדבריהם לא ימצא לנו לולב כשר כי בטורח נמצאין אותן שיש להם תיומת כזה אפי' אחד בה' מאות

אור זרוע ב:ס ואין לומר דבהא פליגי דראב"ע] סבר מפיגין טעמן הן ולהכי שרי ברחים שלהן ורבנן סברי אינם מפיגין דא"כ דבהא פליגי ניחזי אנן אי מפיגין אם לאו מיהו הא לאו תשובה היא דאשכחן דפליגי אם יש בגידין בנ"ט אם לאו ולא אמרי' ונחזי אנן.

תוס’ ב”מ מד: ד”ה אחד מכ"ה בדינר זהב: קשה לר"ת איך היה בימיהם שהיה זהב יקר כל כך שדינר זהב היה שוה כ"ה דינר של כסף ועתה בזמן הזה זקוק זהב שוה לכל היותר י"ב זקוקין כסף

תוס’ יבמות עה. ד”ה שאין לו אלא ביצה אחת אינו אלא כסריס חמה וכשר: ….ועוד דבידי אדם נמי הא חזינן כמה בני אדם שכורתין מהן ביצה אחת ומולידין ולא מסתבר לומר צא וחזר על בניהם מאין הם